לטייל בעולם במינימום תקציב דורון מודן
מי לא אוהב לטייל בעולם? כמעט כל אחד אוהב לטייל. ומי אוהב להוציא על זה הרבה כסף? לאחר שלמדתם אספרנטו (וזו השקעה של עד 20 שעות בלבד, ולכם הרי יש גישה לאינטרנט, כך שכסף זה לא יעלה לכם)
, תוכלו לטייל בעולם בתקציב מינימלי. ידוע, שעיקר ההוצאות בטיולים בחו"ל הן על הלינה. למשל, שבוע במלון ממוצע במנהטן עולה למעלה מ1000- דולר, יותר מהטיסות.
אגודת צעירי אספרנטו הבינלאומית ( מדובר ב-
זה אולי לא נוח כמו בבית מלון (בעצם, לפעמים זה יכול להיות יותר נוח ממלון), אבל זה בדרך-כלל הרבה יותר ידידותי מקירות השיש הזרים, והחדרים שדומים זה לזה בכל מקום בעולם.
זוהי ההזדמנות האמיתית של צעירים להכיר את בני גילם מחו"ל, מקרוב, ללא מחיצת שפה, ואגב כך להתוודע לאורחות החיים באותה מדינה, אם זה בחוות דיג נידחת באיסלנד, במרכז לונדון, או בניו-דלהי.
אספרנטו יכולה להקל עליכם את הטיולים, גם ללא שימוש ב-Pasporta Servo. אני, למשל, טיילתי בארמניה במשך חודש וחצי. ארמניה היא לא מדינה שכדאי לטייל בה לבד, כאשר איש כמעט לא מדבר אנגלית, אין שילוט מתאים בדרכים, ורבים מנסים לעשוק במחירים את התיירים המעטים המגיעים. אלא שמרגע שהגעתי למועדון האספרנטו המקומי בירוואן, עיר הבירה של ארמניה, לא ידעתי עוד דאגה. ראשית, עזרו לי לשכור דירה במחיר של 'מקומיים' (פי 5 יותר זול ממה שחשבתי לשכור קודם לכן), ושנית לקחו אותי לטיולים ללא כל תמורה, רק בשם הסולידריות של צעירים הדוברים אותה שפה. זוהי שפה שאינה 'שפה זרה' לאיש מאיתנו, והיא שייכת לכל אחד מאיתנו באופן שווה.
פן נוסף של הטיולים הוא הקונגרסים, כנסי הנוער, אירועי תרבות עם מופעי רוק באספרנטו, הצגות, מסיבות ריקודים (אירועי תרבות אלה מתקיימים כל שנה באחת ממדינות סקנדינביה). נביא כאן מרשמיו של עמרי ונדל, מטיול 'אספרנטי' בסין:
ללוח השנה יש חוקים משלו. ב1986- נסעתי עם עשרה אספרנטיסטים מישראל לקונגרס העולמי בביג'ינג, ואחריו חזרתי מיד לישראל, כדי לארגן את קונגרס הנוער בפנימיית נעורים. 14 שנים מאוחר יותר, אנו מארגנים את הקונגרס העולמי בתל-אביב, בזמן שקונגרס הנוער מתקיים בסין…
הקונגרס בבייג'ינג הותיר בי את אחד הרישומים העזים ביותר מכל הקונגרסים בהם השתתפתי, הן בגלל יפי העיר והארץ, והן בגלל קבלת הפנים הידידותית, של המארגנים האספרנטיסטים. בקדם-הקונגרס הרשמי, הרשימו אותנו בכל מקום הידידות והנכונות להגשת עזרה מצד האספרנטיסטים המקומיים. עד היום, אחת השקופיות החביבות עלי, היא זו שמראה קבוצה של אספרנטיסטים ישראלים על החומה הסינית.
ב1986-, ביקור של ישראלים בסין היה נדיר ביותר, וביקור זה, שהתקיים רק תודות לאספרנטו, היה כל-כך מיוחד, עד שהתפרסם במאמר באחד העיתונים היומיים בישראל. כיום, 14 שנים לאחר מכן, אנו מארגנים את הקונגרס העולמי בתל-אביב, ומקווים לגמול באותה הכנסת אורחים למשתתפים מסין.